המלה
"העם" בפרשת יתרו היא בעלת משמעות כפולה. כך אנו מוצאים כאשר מדבר משה
עם זקני העם: "ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר
צוהו ה' ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר
דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה'". ה' הציע למשה כריתת ברית, "אם
שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים וכו'", משה מביא
את הצעת ה' אל העם, כלומר: אל זקני העם, שהם נציגי העם המוסמכים להחליט על כריתת
ברית בשם העם. לכן, צריך להסביר שגם בפסוק הבא "ויענו כל העם יחדו ויאמרו",
היינו זקני העם, שהרי אתם דבר משה, ו"דברי העם" הם דברי הזקנים. מה
שאומרים הזקנים הוא דברי כל העם. (העם כלו אמר נעשה ונשמע בפרשת משפטים).
וכך
מוכרחים אנו להסביר בהמשך: "ויאמר ה' אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות
ונפל ממנו רב וגם הכהנים הנגשים אל ה'
יתקדשו פן יפרץ בהם ה' ויאמר משה אל ה'
לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך
והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל ה' פן יפרץ בם". אם "העם" הוא דוקא
כל עם ישראל, מה משיב משה לדברי ה'? הלא הוא אומר בדיוק את דברי ה'! ה' אמר שהעם
לא יעלה, ומה משיב לו משה שהעם לא יעלה? בעל כרחנו עלינו לבאר שכשאומר משה
"לא יוכל העם לעלות", הוא מתכון לכהנים, שהם נקראים העם כיון שהם נציגי
העם בכריתת הברית, שה' אמר שהכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו, על כך עונה לו משה שלא
יוכל העם, כלומר הכהנים, לעלות אל הר סיני, ומשיב לו ה': נכון, הכהנים והעם אל
יהרסו לעלות.
מכאן אנו
למדים שנציגי העם מדברים בשם העם ולכן הם נקראים העם. ואולם: לכל דבר וענין העם
מיוצג ע"י אחרים. לענין קבלת החלטות, "העם" הוא זקני העם, המחליטים
בשם העם. בכריתת הברית עצמה הכהנים הם המיצגים את העם והם הנקראים העם.
וכך עלינו
להבין את סדר הענינים בפרשה לפי הבנה זו: משה עלה אל האלהים (פס' ג) וה' הציע לו
כריתת ברית (ד-ה), משה הציע את הברית לזקנים (ז) והם קבלו את ההצעה (ח). כשמשה,
השליח, משיב את תשובתם החיובית לה', אומר לו ה' (ט): אם כך, נעשה טקס גדול של כריתת
הברית, שבו יעמדו שני הצדדים ונאמר את דברי הברית. (נכון שהמלה ברית לא חוזרת עוד
בפרשתנו, אבל בפרשת ואתחנן היא חוזרת ועשרת הדברות נקראים בה דברי הברית). ה'
יתגלה באש ועשן, כמו בברית בין הבתרים. לכן אומר ה' למשה להכין את העם למעמד כריתת
הברית ואמירת דברי הברית (י-טו). כשהגיע טקס הברית, ירד ה' אל ראש ההר לברית (כ),
אלא שאז דנו משה וה' מי יעלה אל ההר בשם ישראל, והחליטו שרק משה ואהרן יעלו (כד).
מאז ועד היום רק אהרן הוא שנכנס בשם העם מדי שנה אל ה' אל ראש ההר כאשר הענן
מכסהו, ולא כל הכהנים.
בדברי
הברית עצמם יש הדרגתיות. חמש הראשונות עוסקות בקדושת ה', והן מיצגות: אמנוה בה',
ייחודו, קדושת שמו, קדושת השבת (המלמדת על קדושת ה'), וכבוד אב ואם (שגם הם -
כבודם ומוראם הוא חלק מכבוד ה' ומוראו). חמש האחרונות עוסקות באדם: חשיבות חייו,
קדושת גופו, חרותו וממונו. אלה דברי הברית שבין ה' לישראל. המשפט הכרוך בהם (לפחות
בחלקם, אלה שצריכים משפט) יובא בפרשה הבאה. הפרשה הבאה תעסוק במכה אדם או גונבו,
וביחס לאביו ואמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה